פסק-דין חלקי בתיק ת"א 324-08

            מבוא

1.         מר רמי שפסו (להלן: "התובע") הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 26/03/07.

2.         בכתב התביעה טען התובע, כי האירוע בו נפגע הינו תאונת דרכים כמשמעו של הביטוי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). לחילופין, טען התובע ובמידה וטענה זו תידחה, כי לתובע עילת תביעה נזיקית כנגד הנתבעים 1,2,4,5 ו-6.

3.         לנוכח המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים לעניין סיווגו של האירוע, פוצל הדיון באופן שבשלב הראשון נשמעו הראיות בשאלת החבות בלבד.

4.         בתאריך 24/10/10 נשמעה עדות התובע, עדותו של מר משה בן שטרית (להלן: "הנתבע 2"), מר רמי הנדל, מר חיים חורש, הגב' לונה אגבריה, מר אמנון ליבוביץ' וגב' ציפי אבוחצירה.

5.         במסגרת פסק הדין אדרש תחילה לשאלה, האם המלגזה הינה בבחינת רכב מנועי והאם האירוע הינו תאונת דרכים, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפלת"ד, ובמידה וטענה זו תידחה אתייחס לסוגיית האחריות בין הגורמים הרלבנטיים על פי העילה הנזיקית החילופית שהועלתה על ידי התובע.

            התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת

6.         התובע יליד 1963, נשוי ואב לחמישה ילדים, עבד במועדים הרלבנטיים לתביעה אצל ש.י.ר.ן ובניו אבטחה בע"מ (להלן: "הנתבעת 1").

7.         ביום 26/03/07 הועסק התובע בניקוי חלונות חיצוניים במשרדי חברת גל מרין בע"מ (להלן: "הנתבעת 4"). לנוכח העובדה שהחלונות היו גבוהים ולצורך ניקיונם, נעשה שימוש במלגזה שהייתה בבעלותה של הנתבעת 4 ואשר בוטחה בביטוח חובה על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 3"). שיטת העבודה שהונהגה הייתה שהתובע הורם באמצעות המלגזה לגובה החלונות שבחזית המבנה, ניקיון כל חלון ארך מספר דקות, ולאחר סיום ניקיון החלון, הורד התובע באמצעות הסל מן הגובה אל הארץ והמלגזה הייתה מתקדמת מספר מטרים קדימה אל עבר החלון הבא והתהליך היה אמור לחזור על עצמו מספר פעמים.

8.         בעת ביצוע העבודה, חובר לשיניי המלגזה סל הרמה ייעודי, אשר מיועד להרים בני אדם לגובה, והתובע עסק בניקוי החלונות כאשר נהג המלגזה ישב בעמדתו באופן קבוע, מנוע המלגזה פעל, ההילוכים היו במצב סרק, בלם היד נמשך וכן הנהג לחץ על דוושת הבלם, וזאת עד לסיום ניקוי החלונות.

9.         בנסיבות המקרה דנן, לאחר השלמת ניקיון החלון הראשון, התקדמה המלגזה קדימה אל החלון השני, התובע שהיה בסל הייעודי הורם על ידי המלגזה לגובה, ולאחר שהחל לעסוק בניקיון החלון השני ארעה תקלה. גלגל ימיני של המלגזה דרך על מכסה הביוב, שנמצא על המדרכה בחזית המבנה, המכסה התרומם וגלגל המלגזה שקע לתוך בור הביוב. כתוצאה מכך, איבדה המלגזה את יציבותה, היא נטתה ימינה והחלה להתהפך. המלגזה התהפכה הצידה, צנחה לעבר מספר רכבים שחנו בחנייה בחזית המבנה והתובע נפל, בעודו בסל, מן הגובה אל עבר המכוניות החונות.

10.        אין מחלוקת כי הנתבעת 4 ו/או מי מטעמה התירו את השימוש במלגזה ואף הורו לתובע ולנהג להשתמש במלגזה לצורך ניקוי חלונות המבנה ולשם הרמת התובע לגובה, כך שיוכל לנקות את החלונות הגבוהים.

            האם המלגזה רכב מנועי

11.        בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, לרבות התובע והנתבעת 3, לא נטען על ידי מי מהצדדים שהמלגזה המעורבת באירוע התאונה אינה רכב מנועי.

            בכתב התביעה מקורי טען התובע בסעיף 8, כי התאונה הינה תאונת דרכים ורק לחילופין טען כי במקרה שהתאונה אינה תאונת דרכים קיימת חבות בנזיקין של הנתבע.

            בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידי התובע לא הועלתה על ידי התובע הטענה כי המלגזה אינה רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד. התובע חזר וטען כי התאונה הינה תאונת דרכים ורק לחילופין, וככל שייקבע כי אין המדובר בתאונת דרכים כמשמעות המונח בחוק הפלת"ד, נטענות על ידו העילות הנזיקיות כנגד הנתבעים 1,2,4,5 ו-6.

            בהקשר זה ראוי להזכיר, כי לאור העובדה שהנתבעת 3 ביטחה כאמור את המלגזה בביטוח חובה וגבתה פרמיות ביטוח, מנועה הנתבעת 3, לאור הלכת בית המשפט העליון ברע"א 5757/97, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עלי זיאד חמאדה, פ"ד נג(5), 849, בהיותה מבטחת החובה, לכפור בהיותו של כלי שבוטח על ידה "רכב מנועי".

            יצוין, שאף הנתבעת 3, אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה לא העלתה בכתב הגנתה ומטעמים ברורים את הטענה כי המלגזה אינה בבחינת רכב מנועי במשמעות חוק הפלת"ד.

            בניגוד מוחלט לטענות התובע בכתבי הטענות שהוגשו על ידו טען התובע לראשונה בסיכומיו כי המלגזה אינה רכב מנועי. בהמשך לאמור הצטרפה הנתבעת 3, מבטחת המלגזה בביטוח חובה, לטענות אלה של התובע וטענה אף היא כי המלגזה אינה בבחינת רכב מנועי.